התחבר דרך פייסבוק
עמוד אומן
דיסקוגרפיה
תמונות



בין השמשות


בין השמשות ערך זה עוסק בשלב ביממה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בין השמשות (פירושונים).

בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק הזמן שבין סוף היום לתחילת הלילה (דמדומי ערב). סביב קביעת מועדו המדוייק של זמן בין השמשות ישנה מחלוקת הלכתית, אולם כיום מקובל בארץ ישראל שבין השמשות מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים כעבור כ־18 דקות בצאת הכוכבים ותחילת הלילה (זמן זה מתקצר ומתארך בהתאמה להתקצרות והתארכות הימים). בחוץ לארץ, ישנם מקומות בהם נוהגים באופן אחר (ראו בהמשך).

לגבי זמן זה של בין השמשות קיים ספק עקרוני האם הוא נחשב לחלק מיום שלפניו או ללילה שלאחריו, ספק שהשלכותיו רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד. מחמת הספק במעמדו של בין השמשות, זמן בין השמשות נידון לחומרא כיום וכלילה (בעיקר בדברים שתוקפם מהתורה).










NRG מעריב
"בין השמשות" זכה בשני פרסים בפסטיבל בגרמניה
NRG מעריב
"בין השמשות", סרטו של הבמאי אלון זינגמן, זכה בפרס האקומני ובפרס "הסרט המומלץ" על ידי חבר השופטים של בעלי בתי הקולנוע בגרמניה בפסטיבל מנהיים-היידלברג בגרמניה. זכייה כפולה. בין השמשות יח''צ. בפסטיבל התחרו 15 סרטים מרחבי העולם, שנבחרו מתוך למעלה מ-700 שהוגשו אליו. חבר השופטים נימק את הזכייה: "באמצעות דימויים מרשימים יוצר הבמאי דיוקן מרתק של החברה הישראלית ואורג במיומנות ארבעה סיפורים על אהבה, סליחה, אשמה וכפרה. באווירה דחוסה והחלטית הסרט משלב סיפורים אישיים לכדי תמונת בזק של החברה הישראלית. כל הסיפורים ...

ועוד »

ynet ידיעות אחרונות
"בין השמשות": מפספס את הצומת
ynet ידיעות אחרונות
הסרט "בין השמשות" נראה כמו ארבעה סרטי סטודנטים עשויים במיומנות שהצטלבו זה בזה. המהלך לא תמיד עובד, אבל אפשר לקוות שהבמאי אלון זינגמן יחמוק בעתיד ממלכודת הקלישאה. שמוליק דובדבניפורסם: 27.06.11 , 09:14. "בין השמשות", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אלון זינגמן, עוקב אחר כמה דמויות שגורלותיהן מצטלבים במהלך יממה אחת. המשותף לסיפורים השונים הוא החיפוש הנואש אחר גאולה, הצורך בסליחה, נטילת אחריות, והקשרים שבין הורים וילדיהם. לזכותו של זינגמן ייאמר, שרוב הזמן הוא עומד בכבוד במשימה שנטל על עצמו, על אף עודף הקלישאות ...


וואלה!
"בין השמשות": סרט ישראלי חזק ומפתיע
וואלה!
באופן מסורתי, אחת המסגרות המרתקות ביותר בפסטיבל הקולנוע הירושלמי היא תחרות הסרט הקצר, שבה משתתפים בעיקר סטודנטים. קודם כל, היצירות שלהן מהנות כשלעצמן. מעבר לכך, הן מאפשרות לסמן את הכישרונות הגדולים העתידיים של התעשייה המקומית. מבחינה זו, התקופה המעניינת בתולדות התחרות היתה בסוף שנות התשעים, עת התגלו בה כמה מן השמות שיהיו אחראים לפריחה המחודשת של הקולנוע הכחול-לבן בעשור האחרון, למשל דובר קוסאשווילי. גם בזכות הזכייה בתחרות, הצליח קוסאשווילי מיד לאחריה להרים את הסרט העלילתי הארוך הראשון שלו, "חתונה מאוחרת ...